סוף שבוע אחד, שתי ערים: פריז ולוקסמבורג, שוב

פריז היא המקום שבו הפרויקט הזה התחיל, במאי 2024, וחזרתי אליה יותר מפעם אחת מאז — לא מתוך הרגל, אלא כי זה המקום שהתחיל את כל זה, והוא ממשיך למשוך אותי חזרה בלוח הזמנים שלו ולא שלי.

ביוני 2025, כמעט בדיוק שנה אחרי אותו שלט ראשון, הצבתי שלט חדש בפריז שוב. לחזור לאותה עיר, שנה לאחר מכן, עם שלט חדש ביד, הרגיש כמו טקס קטן משלו — הוכחה לכך שהפרויקט לא הפסיק לצמוח אחרי אותו אחר צהריים שקט ב-2024.

השלט הראשון הותקן בפריז. ועכשיו, בדיוק שנה לאחר מכן, שלט חדש שוב בעיר היפהפייה הזו!

יומיים לאחר מכן, הייתי בלוקסמבורג — שהפכה, כך מתברר, למעין הרגל בפני עצמו. זו הייתה הפעם השנייה ששלט של 5=3 הוצב שם, ובשתי הפעמים זה קרה מיד אחרי עצירה בפריז, כאילו לוקסמבורג צירפה את עצמה בשקט לסוף כל נסיעה לפריז.

לחזור לעיר זה סיפור מסוג שונה מלהגיע לעיר חדשה בפעם הראשונה. שבוע שהוקדש לנוע בין ארבע ערים גרמניות ברצף הוא סוג פרק בפני עצמו — ההתרגשות של קירות חדשים, רחובות חדשים, מקום שבו הפרויקט מעולם לא היה קודם. פריז ולוקסמבורג הן הפרק האחר: זה שבו מקום כבר מכיר אותך, ואת חוזרת לא כדי לכבוש קרקע חדשה אלא רק כדי לומר, שוב, שהנוסחה עדיין מחזיקה מעמד. אני לא חושבת שסוג נסיעה אחד חשוב יותר מהאחר. המפה זקוקה לשניהם.

אף אחת מהערים לא הזדקקה הפעם לסיפור דרמטי. לפעמים הדבר המשמעותי במקום הוא לא רגע גדול בודד, אלא העובדה שאת ממשיכה לחזור אליו — שנוסחה שנכתבה על קיר ב-2024 עדיין מוצאת את דרכה חזרה לאותם רחובות, שנה ושנתיים אחר כך, עדיין אומרת את אותו הדבר.